סוס מוגדר על פי המדע כחיה נטרפת. סוסים קיימים בעולם כ 60 מיליון שנה על פי ממצאים ארכיאולוגיים. הסוס הוא חייה נטרפת וככזו הוא פיתח תכונות שיעזרו לו לשרוד ושקיימות בסוסים עד היום כמנגנון מובנה של הגנה והישרדות.
בריחה – התכונה החזקה ביותר של הסוס הנה ריצה מהירה. הוא נדרש לה על מנת להימלט מטורפים.
עדר – אמנם זוהי לא תכונה, אך מדובר בצורת התנהגות חברתית של הסוס, אשר מרגיש בטוח יותר כאשר הוא עומד בתוך עדר. כך הסוסים חשופים פחות ויתרון המספרים הגדולים מרתיע טורפים.
רבייה – סוסים לא מסורסים נהיים פראיים יותר בתקופת הרביה והם בעלי מרץ ואופי נוקשה יותר משל סוסים מסורסים.
אוכל – הסוס עסוק באכילה ב 14 שעות ביממה.
הסוסים בויתו לפני כ 6000 שנה, ועד היום המידע שיש לנו על ביות הסוסים הראשונים בהיסטוריה הנו מועט. חשבו על כך, לאדם היה ברור שהוא מעוניין להתנייד על גבו של סוס, אבל הסוס הפחדן, שרואה בכל יצור אחר טורף, היה צריך להיות סבלני מספיק כדי לאפשר לאדם לרכוב עליו לראשונה. אין ספק שסיפור החביור בין הסוס והאדם הוא אחד ממקרים המיוחדים ואולי אף קסומים שקרו בהיסטוריה האנושית.
- סוסים נוהגים לישון בקיץ יותר שעות מאשר בחורף.
- סוסים מסתכלים לאן שאוזניהם פונות. פיסת מידע זו חשובה מאוד לרוכבים, כיוון שמגב הסוס לא ניתן לראות את עיני הסוס ולאן הוא מביט, אבל את האוזניים – כן.
- סוסים, ממש כמו בעלי חיים רבים הפוסעים על 4 (חמורים, פרות, אנטילופות, ג’ירפות) יכול להתחיל ללכת ואפילו לרוץ זמן קצר אחרי הלידה.
- עיניו של הסוס ממוקדמות בצידי ראשו, והוא רואה שתי תמונות נפרדות שאינן מתחברות. לכן, יכולת עיבוד המידע של הסוס נמוכה יותר משל יונקים כעיניהם נמצאות בקדמת הראש.
- סוסים לא מבינים את מילות הפקודה שנותנים להם, אלא את הטון בהם הן נאמרות.